יום שלישי, 8 בנובמבר 2011


הישראלים לא מצליחים להימלט מלפיתת הברזל של התאגידים הגדולים

למותגים השולטים אין מתחרים אך הם לא מוכרזים כמונופולים ■ כתבה שנייה בסדרה

זה בעניין מונופול גרוע ביותר שתופס אותנו חזק חזק בביצים ואי אפשר להשתחרר ממנו. אם מעוניין נא ליצור קשר". ההודעה הזו הגיעה למערכת Markerweek בשבוע שעבר, בעקבות הכתבה הקודמת שפירסמנו אודות המונופולים הרבים המעורבים בחיי האזרח הישראלי ("אין להם תחרות", )11.10.2011

תגובה 1:

Unknown אמר/ה...

הכתבה מאוד מאוד מעניינת. והאמת שמצאתי אותה קשורה קצת לפרק קריאה בספר "הכלכלן הסמוי" .
מה שמעניין בכתבה זה שהיא חושפת את העובדה שיש חברות שאף פעם לא הוכרזו כמונופול אך מתנהגות כמו מונופול, ואינן גובות מחירים של תחרות.
בהתחלה ניתנה דוגמה על תחליפי חלב האם ששם האחריות נופלת על הממשלה שתחוקק את החוק שתחליפי חלב יכנסו לבתי החולים בהתייחס למחירים שלהם. ושלא יהיה מצב כזה שהחברה מחלקת את הערקות שלה בחינם. והסיבה היא שאמהות נוטות להמשיך עם התחליף שניתן להם בבית החולים מכיוון שהוא נתפס ליותר אמין.
החלק השני של הכתבה רומז יותר על האחריות ל הצרכן בהחלטות הצריכה, וזה מאוד נכון מכיוון וישנה תופעה שהצרכן הישראלי נשאר עם המצב הקיים ולא עובר מספק לאחר, מכיוון שאת הראשון הוא כבר ניסה והתרגל למוצר שלו. וזה ההרגל הגרוע שנותן לחברות האלה להעלות במחירים ולהתנהג כמו מונופולים ולא כמו חברה בשוק תחרותי ובכך היא קובעת את המחירים שהיא רוצה אפילו אם זה מחיר מוגזם ולא מוצדק.
הכל נתון בידי הלקוחות כי אם הלקוחות יבחרו לנסות מוצרים של חברות אחרות שאינן מונופוליסטיות אז זה יכול לשנות הרבה ויכול לגרום לחברות המונופולסטיות לשנות את הדרך שלהם ולהוריד את המחירים לצרכנים.
לדעתי זה מאוד נכון והצרכן הוא זה שקובע את הכוח של החברה. ברגע שהצרכנים יחליטו שלא מגיע לחברות האלה לנצל אותם ואת הרגלי הצריכה שלהם כל כללי המשחק יכולים להשתנות.