אני בחרתי להתייחס למערכת התמריצים של המורים בארה"ב כפי שהיא מתוארת במאמר, מתוך מחשבה על מערכת החינוך בארץ , והביקורת המופנה כלפיה, שאולי באמת פה טמונה הבעיה, בכח אדם שמפעיל את המערכת הזו ובכך שאין תמריצים למורים הבאמת טובים להישאר במערכת.
לפי המאמר השכר של המורים העוסקים בהוראה בארה"ב לא קשור בשום דרך לביצוע שלו או לטיב הביצוע. איגודי המורים תמיד התנגדו שם לשכר לפי ביצוע, ולכן השכר למורים בכמעט כל בית ספר ציבורי נקבע על פי נוסחה קבועה ידועה.הנוסחה הזו יוצרת סוג של תמריצים שליליים על פי הכלכלנים:
מאחר ורוב המורים הבאמת מוכשרים סביר להניח שיהיו טובים גם במקצועות אחרים יש להם כך תמריץ לעזוב את מערכת החינוך ולחפש תפקיד שבו תהיה קורלציה גבוהה יותר בין השכר לתוצרת שהם יפיקו.
בעוד שהמורים הכי פחות מוכשרים יש להם תמריץ לדבוק במקום עבודתם, וכך למעשה נוצרת מערכת תמריצים שלילית.
ולפי המאמר מחקרים רבים תומכים בכך, שהסטודנטים הכי מבריקים יש להם את הסיכוי הנמוך ביותר לבחור בהוראה. ומתוך אלו שבוחרים בהוראה ( וקיבלו תוצאות גבוהות במבחנים – מסוג הפסיכומטרי) הסיכוי שלהם להפוך למורים הוא הנמוך ביותר. ומתוך אילו שכבר התחילו במקצוע ההוראה ( ועדיין בעלי תוצאות גבוהות במבחנים שנעשו להם לפני) אותם סטודנטים לא המשיכו בהמשך הקריירה שלהם בהוראה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה