מאמר זה עוסק בשיטה שונה אשר מחליטה לשים את העובד הפשוט במרכז המערכת
או הארגון. המודל במאמר של חברת semco יכול להתאים להערכתי לארגונים
מסוימים ולא לכולם. לדעתי האישית רצוי ואף חובה לשתף עובד ברווחי החברה. מעבר
לתחושת השייכות שנוצרת ולהרגשת התרומה שחש העובד מדובר על תגמול אותו רואה העובד ,
מעיין בונוס עברו השקעתו. עם זאת שקיפות מלאה למשל עשויה להיות בעייתית במקרים מסוימים
ולא מתאימה לחברות ממודרות למשל. כמו כן ישנו קושי להכניס עובד בעל הכשרה נמוכה
להחלטות הרות גורל ומשמעותיות לחחי הארגון. דמוקרטיה כפי שדוגלת semco לא מתאימה בכל מצב – אני באופן אישי רואה
ברעיון שמודל נחמד ואפילו אידיאלי באופן תיאורטי. אולם מבחינה מעשית זה לדעתי בלתי
אפשרי , מסוכן ומגוחך. בעולם תעשייתי
וכלכלי בו אנו חיים קשה לראות גישה כזאת כמקובלת (לנו כישראלים מאוד קל להיות
תחרותיים ואני מעריך שדעתי בנושא משותפת לרבים מחבריי). עם זאת ברצוני
לציין ולתמוך בשיטה הדוגלת בהעלאת העובד והעצמתו בארגון ככל הניתן , אין תחליף לא
למנהל ולא לפועל ועל כן כל ארגון צריך לשאוף לכך בדרכו שלו הוא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה