במאמר Incentives Matter מוצג בעיקר כוח ההשפעה של מנגנון תמריצים וניתן להבחין את שני צדדי המטבע, כיוון שמוזכרות גם דוגמאות בהן מנגנון התמריצים פעל לחיוב וכאלה שבהן הוא פעל לשלילה. בנוסף, מצויינות, דרך דוגמאות, שלושת הסוגים של unintended consequences"", שהם השפעות טובות (serendipities), השפעות רעות והשפעות סוטות שמובילות לתמריצים סוטים (perverse incentives) ולתוצאות ההפוכות מן הרצוי. למשל, הדוגמא של ויסות התנועה במרכז לונדון היא דוגמא של סיפוק תמריצים שהוביל ל-"unintended consequence" שמשפיע לטובה. זאת כי ויסות זה לא רק הקטין את כמות הפקקים אלא גם הקטין את כמות הזיהום כיוון שהמכוניות עצרו פחות זמן על הכבישים וגם נוצר מקור הכנסה נוסף לעריית לונדון ע"י חובת התשלום בזמן כניסת רכב לאיזור מוגדר. להיפך, דוגמא שממחישה את המקרה ההפוך היא דילמת האסיר המפורסמת בה שני האסירים עושים מה שנראה הגיוני ומיטבי לעשות אבל בסוף הם לא מקבלים את המיטב. ז"א התמריץ לקבל עונש נמוך יותר הוביל אותם להחלטה שהזיקה להם הרבה יותר. בנוסף, קיימת דוגמא שמראה שסיפוק תמריצים לא שקול יכול להוביל לתוצאה ההפוכה לגמרי. מדובר על המקרה של בטיחות הילדים בטיסות, שמסתבר שבמקום להוריד את שיעור התמותה של הילדים, היא מגדילה אותם. דרך הרבה דוגמאות יוצאות ממאמר זה המסקנות הבאות: ראשית, "השוק" יכול להוכיח את עצמו ככלי יעיל בנסיון לפענח את ה-rationale של התנהגות האנשים ושנית, בירור ובחירה מושכלת ושקולה של מנגנון התמריצים יכולים להוביל לפרודוקטיביות ויעילות מוגברת ובכך לחסוך הרבה במשאבים וליצור חברה יותר הוגנת ופחות בזבזנית.
יום שני, 28 בנובמבר 2011
Incentives Matter
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה