המאמר "Managing Without Managers" חשף בפניי שיטה ניהולית מאוד מעניינת שטרם שמעתי עליה. כשהשיטה הוצגה לראשונה במאמר אני מודה שהייתי מאוד סקפטי. לא נראה לי הגיוני שניתן לנהל חברה כדמוקרטיה מבלי שיהיה איזשהו גורם עליון סמכותי וקובע. אך, ככל שהוצגו יותר ויותר דוגמאות של יישומי השיטה וההישגים שנבעו מהם, התחלתי יותר ויותר להשתכנע כי השיטה הזו באמת יכולה להיות יעילה ומשתלמת כלכלית.
הרשימה אותי במיוחד המידה בה הנהלת החברה סומכת על עובדיה ונותנת להם להיות שותפים מלאים בכל המידע וההחלטות. אני חושב שמדובר בצעד אמיץ מצד בעלי החברה להחליט שהם מוותרים על כוחם ומבזרים אותו בין כלל העובדים בחברה. בד"כ נהוג כי "בעל המאה הוא בעל הדעה", ואילו כאן גם לעובד הפשוט ביותר יש מנדט לקבוע ולהחליט בנושאים חשובים.
מעניין לחשוב האם השיטה הזאת הייתה עובדת גם בישראל. משום מה נדמה לי שהישראלים ינצלו אותה באופן ציני ולא יתנהלו כראוי במסגרתה. אינטרסים אישיים של עובדים ותחרותיות ביניהם עלולים לגרום בסופו של דבר ליותר נזק מתועלת. כאשר אין גבולות ברורים וכל אחד מקבל יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו עלולה להיווצר פגיעה בחוסנה של החברה. אני, בכל מקרה, בספק גדול אם הייתי מוכן להשתמש בשיטה זו בתור בעלים של חברה בארץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה