במשך שנים רבות סיפר לעצמו עולם הכלכלה סיפור שבו כיכב בתפקיד הראשי האדם הרציונאלי. זה אדם שיקפיד לחסוך מספיק לפנסיה, יידע להיפטר בקור רוח ממניה שהסבה לו הפסדים, ולא ישלה את עצמו שהקבלן יגמור את העבודה בזמן. לגיבור שמככב במודלים הכלכליים יש העדפות ברורות, והוא יודע היטב איך לפעול כדי להגשים אותן. אבל האדם הזה, שמתאים כל כך יפה למודלים של הכלכלנים, הוא יצירה בדיונית: זו התובנה שמלמדים אותנו בעשורים האחרונים חוקרי הכלכלה ההתנהגותית. אנחנו ניגשים למשימות באופטימיות חסרת תקנה, אוהבים להבין את העבר באמצעות סיפורים פשטניים, שונאים להכיר בהפסדים, ומושפעים על ידי שיקולים לא רלבנטיים. לא רק שאנחנו לא תמיד מקבלים החלטות רציונאליות, אנחנו גם מתקשים לקבל החלטות טובות.
מי שעומד מאחורי רבות מהתובנות האלה הוא פרופ' דניאל כהנמן, אחד מגדולי הפסיכולוגים של המאה ה־20, ומי שנחשב לאבי תחום הכלכלה ההתנהגותית, יחד עם עמיתו המנוח פרופ' עמוס טברסקי. המחקרים שלו הפכו את כהנמן בשנת 2002 ללא־כלכלן היחיד שזכה לפרס נובל בכלכלה. כהנמן (77), פרופסור אמריטוס באוניברסיטת פרינסטון, מתגורר כיום בארה"ב. בתחילת החודש, בביקור בישראל, הוא נפגש לשיחה עם "כלכליסט" על קבלת ההחלטות בחיי היומיום שלנו, ועל המסקנות שאותן ניתן לגזור מתובנות הכלכלה ההתנהגותית.
| 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה